לראשונה מאז אוקטובר 1995, הדולר ירד מתחת לרף 3 ₪ — רמה שלפני שנה או שנתיים נשמעה כמעט דמיונית. אז מה קורה כאן, ולמה הדולר יורד?
כלכלנים ומומחי שוק המט"ח זורקים לעיתים מושגים כמו פערי ריביות, עודף או גירעון בחשבון השוטף, ומדיניות הבנק המרכזי. יש בכך היגיון, אבל האמת הבסיסית פשוטה יותר: שער דולר-שקל הוא בסופו של דבר מחיר. וכמו כל מחיר, הוא נקבע בראש ובראשונה על ידי היצע וביקוש.
מי קונה דולרים ולמה?
כשישראלים רוצים להשקיע בחו"ל — לקנות מניות, אג"ח או נדל"ן — הם צריכים לקנות דולרים ולמכור שקלים. כך גם כשמשקיעים זרים מוכרים נכסים בישראל ומוציאים כסף החוצה, וכשיבואנים צריכים לשלם בדולרים על סחורה, אנרגיה וחומרי גלם.
מי מוכר דולרים ולמה?
כשמשקיעים זרים רוצים להשקיע בישראל, כשישראלים מחזירים כסף הביתה ומגדילים חשיפה לשוק המקומי, וכשיצואנים ישראלים — חברות הייטק, תעשייה ביטחונית ושירותים — מקבלים הכנסות בדולרים וממירים חלק מהן לשקלים. ההייטק הישראלי הוא מנוע משמעותי בשוק המט"ח, וגם התעשייה הביטחונית הפכה בשנים האחרונות לגורם משמעותי יותר.
ומה לגבי פערי הריביות?
הם קיימים ולעיתים משפיעים, אבל בדרך כלל אינם הסיפור המרכזי כל עוד הפערים אינם דרמטיים. ברוב המקרים מדובר ברכישת נכסים — מניות, אג"ח, נדל"ן או חברות — והמטבע הוא אמצעי לביצוע ההשקעה, לא המטרה עצמה.
הקשר לבורסה הישראלית
שער הדולר-שקל אינו מנותק ממה שקורה בשוק ההון המקומי. הכלכלה ושוק המניות הישראלי הפגינו לאחרונה עוצמה רבה, ומדדי המניות בת"א שברו שיאים. כששוק ההון המקומי חזק, יותר כסף רוצה להיות כאן: משקיעים זרים נכנסים, ישראלים מגדילים חשיפה, וגופים מוסדיים מאזנים תיקים.
השורה התחתונה פשוטה: שוק המט"ח הוא קודם כל שוק של כסף שזז ממקום למקום. לכן, לפעמים כדי להבין את הדולר לא צריך מודל מסובך — צריך להבין לאן הכסף זורם.
אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות / ייעוץ פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. האינפורמציה המופיעה כאן אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.
